אם קשיש נופל, הוא עשוי להזדקק לעזרה מיידית וטיפול רפואי כדי למנוע השלכות בריאותיות חמורות. הודות לפתרון חדש, מופעל מכ"ם, שניתן להתקין בחדרי שינה, במסדרונות ובאזורים מרכזיים אחרים במתקני טיפול, הצוות יכול להגיב מהר יותר כדי לעזור ללקוחות קשישים ופגיעים במקרה של נפילה ולהבטיח את התוצאות הבריאותיות הטובות ביותר עבור אותם - תוך כיבוד מלא של פרטיותם.
כאשר אנו מתחילים ללכת כתינוקות, נפילה היא חלק טבעי מתהליך הלמידה. אבל ככל שאנו מתבגרים, הנפילה הופכת לרצינית יותר - ולחלקנו היא עלולה לגרום לתוצאות בריאותיות חמורות שקשה, או בלתי אפשרי, להתאושש מהן.
לפי ארגון הבריאות העולמי, נפילות הן הגורם השני למוות בשוגג בכל מקום בעולם. עבור קשישים, הסיכונים הנלווים לנפילה גבוהים במיוחד. מחקר מארה"ב מגלה שיותר מאחד מכל ארבעה אנשים בני 65 ומעלה נופלים מדי שנה, וחמישית מהנפילות הללו גורמת לפציעה חמורה כמו שבר בירך או פגיעת ראש [1].
חשוב לציין, נפילה רק פעם אחת תכפיל את הסיכוי של מישהו ליפול שוב [2]. לכן, עבור אותם ארגונים האחראים על טיפול בקשישים או פגיעים - כגון בתי חולים, בתי אבות וקהילות גמלאים - יש לנקוט בצעדים לזיהוי נפילות, ולטפל בהן במהירות האפשרית.
האתגרים של זיהוי נפילה מסורתי
הדרך הפשוטה ביותר לגלות אם מישהו נפל היא לקבוע ביקורים קבועים כדי לבדוק אותו. אבל זה עתיר עבודה, זה עלול להרגיש כחדירה לפרטיות, וזה לא בהכרח יעיל, מכיוון שמישהו יכול לבלות זמן רב מהנדרש על הרצפה - אולי פצוע - לפני שהוא מתגלה. הזמן מיד לאחר נפילה חיוני גם לשיפור תוצאות הטיפול, כך שכל עיכוב במציאת לקוחות שנפלו עלול לגרום להשלכות בריאותיות גדולות.
במהלך השנים האחרונות פותחו מגוון פתרונות לזיהוי נפילה ו'פאניקה'. בין אלה ניתן למצוא אזעקות תליון אישיות, המחייבות את הלקוחות ללחוץ על כפתור כדי להתריע על מישהו כאשר הוא נפל. עם זאת, למכשירים אלה יש מספר מגבלות.
ראשית, אנשים צריכים לבחור לענוד אותם ואז להשאיר אותם - דבר שמאתגר במיוחד עבור אנשים עם מצבים המשפיעים על הזיכרון, כמו דמנציה. שנית, יש לטעון את המכשירים באופן קבוע כדי להבטיח שהם פועלים כראוי, דבר שעלול להתעלם ממנו. שלישית ואולי הדבר הכי חשוב, העונדים את האביזר חייבים ללחוץ על לחצן הפאניקה כדי להפעיל אזעקה במקרה של נפילה, אבל זה לא תמיד אפשרי אם הם לא מסוגלים לזוז, או מאבדים הכרה.